מגן-דוד – שני משולשים שלובים זה בזה היוצרים כוכב בעל שישה קודקודים – הוא אחד הסמלים המאגיים במסורות עתיקות של עמים שונים, ולא רק של יהודים. 

במרכז צידו האחד של התליון-קמע האות “ה”, שהיא אחד משמות ההוויה. מסביב האותיות: בפי בפע עבץ עש – ראשי התיבות של הפסוק “בן פורת יוסף בן פורת עלי-עין בנות צעדה עלי-שור”, נוסח שנועד לשמירה מפני עין הרע. בקודקודים אותיות שם המלאך טפטפיה. בצידו האחר של התליון-קמע כתובת בארבע שורות: שדי, מטטרון (המלאך), אמהיאל (“אמרו מלאכי השרת יהפכו אלהים לטובה”), מגן דוד. בקודקודים: יה צמרכד (סופי התיבות של בראשית א: א-ה). לתליון, העשוי כסף, מסגרת חישוק עגולה ובראשו לולאה לתלייה. 

התליון היפהפה והעדין הזה מתאים לכל גיל ומגדר, והוא תוספת מרגשת לכל קופסת תכשיטים. 

העתק 

ארץ-ישראל או סוריה 

המאה ה-19 

הידעת? השימוש בקמעות עתיק יומין והוא נמשך עד עצם היום הזה. קמעות נועדו לשמור ולהגן על האדם, על משפחתו ועל רכושו מפגעי הטבע, מקללות ומעין הרע. יש בהם שמטרתם לרפא מחלות או עקרוּת, ויש השומרים על בעליהם במסעותיהם, מבטיחים להם ברכה והצלחה או מעוררים עליהם רצון ואהבה. כוחם המאגי של הקמעות נובע משם ההוויה, מנוסחאות שונות של שמות ההוויה המסתוריים או מפסוקי מקרא הכתובים עליהם. לעיתים מוסיפים עליהם גם את שם בעל הקמע כדי להבטיח הגנה מיוחדת.