אבנר כץ מוכר בנוף התרבות הישראלי כיוצר רב פנים – כותב-מאייר-מצייר שמשייט בחופשיות בין מילים לתמונות ועבודתו מתובלת באירוניה, לעיתים אבסורד, והרבה אהבת האדם. ספר זה מלווה את התערוכה “אבנר כץ: ‘אני כבר הייתי‘” במוזיאון ישראל, ובמרכזה סדרה של מאות דיוקנאות קטני מידות שיצר האמן יום-יום בשנת ה-80 לחייו. לנוכח מותו של כץ כשנה וחצי לאחר שהושלמה הסדרה, היא משמשת כרוניקה מאוירת אישית ואנושית של מוות (לא) ידוע מראש. מאמרים שכתבו אוצרים וחבריו הקרובים משרטטים את דמותו של אבנר כץ וייחודו כאדם, כחבר וכאמן ישראלי, וחוץ מכל דיוקנאות הסדרה, מובאים בספר סקיצות ממחברות האמן, המבטאות במילים ובתמונות את תהליך מחשבתו, וציורי דיוקן עצמי.