אימוגליפים: מכתב החרטומים לאימוג’י

כתב החרטומים המצרי (הירוגליפים) נחקר לעומק בשתי המאות שחלפו מאז פענוחו, ודומה שבשנים האחרונות העקרונות ששימשו בו – תמונות לייצוג מושגים – היו לנחלת הכלל, ובוודאי למשתמשים בטלפון נייד; לא רק תמונות שמייצגות מושגים קונקרטיים כגון עין, כיסא או לחם, שבו לזירת התקשורת הכתובה אלא גם עקרון “הסימנים הממיינים”; זהו אחד מאבני היסוד של הכתב המצרי, שהיה קשה לכתוב דבר מה בלעדיו, שכן הוא הסביר כיצד יש לקרוא אותן, בין שייצג קטגוריה ובין שנתן הקשר לתמונות שנלווה להן. גם עיקרון זה מתקיים בימינו, למשל בדמות הפרצוף הקורץ, הכועס או המחייך. הספר ראה אור לרגל תערוכה שהוצגה ב-2019 במוזיאון ונפרסים בו יסודות הכתיבה בכתב החרטומים, בדגש על המשמעויות האמנותיות והאידאולוגיות שלו, והקשר בין הכתב המצרי לשפה הצעירה בעולם. מבחר חפצים שהוצגו בתערוכה מובאים בתצלומי תקריב שנותנים לתמונות רבות-המשמעות מקום של כבוד. לספר נלווים איורים ב”אימוגליפית”, שפה גרפית שמשלבת בחינניות בין כתב החרטומים לסימני האימוג’י.