שעון חול: עבודתו של מיכה אולמן

בנימוקי השופטים לפרס ישראל שהוענק לאמן מיכה אולמן בשנת 2009 נכתב: “אולמן אינו רק פסל, הוא הוגה ופילוסוף בתחום השפה הפלסטית”. ב-2011 הועלתה במוזיאון ישראל התערוכה הרטרוספקטיבית “שעון חול” לאמן הישראלי שפועל גם בשדה הבינלאומי ונודע בעולם בין השאר בזכות עבודתו “ספרייה” בכיכר בבל שבברלין. ספר עב-כרס ומרשים זה ליווה אותה ועוקב אחר עבודתו מראשיתה, כשאולמן היה מוכר כיוצר בדו-ממד וקרוב לתחום ה”מושגי”. ב-1988, לקראת תערוכה במוזיאון ישראל, הוא יצר 3 פסלי ברזל – “חצות”, “יום” ו”הבדלה” – ודומה שהם סימנו כיוון חדש של נוכחות ובולטות בעבודתו. בתערוכה תואר המהלך הזה, שנחתם אז בעבודות שעניינן נפקדוּת עקרונית קיצונית. כמעט 400 עמודים מן הספר המהודר מביאים בתצלומי צבע את עבודותיו – מן השקטות ועד למונומנטליות שרק מצלמה שהועמדה במרחק ניכר יכולה ללכוד אותן. מאמר של יגאל צלמונה משובץ בדברים שכתבו על עבודתו של האמן רחל אליאור, חיים באר, רונית שטיינברג ואמיתי מנדלסון. שיחה בין האמן לאוצר והמרצה מברלין מתיאס פלוגה חותמת את הספר.