בשנת 2012 התגלה באקראי אוסף ובו יותר מ-1200 יצירות שנחשבו אבודות זה כמה עשורים. בעל האוסף המקורי היה דמות שנויה במחלוקת – ד”ר הילדברנד גורליט, חוקר ואספן אמנות, מנהל מוזיאונים ובעל גלריה, שמכר בראשית שנות ה-40 בשירות הרייך השלישי יצירות “אמנות מנוונת” ורכש יצירות למוזיאון שהיטלר ביקש להקים בעיר לינץ. מאמר וכרונולוגיה מפורטת מגוללים את סיפורו של האיש, שטוהר מאשמה – בין השאר בזכות שימוש ציני שעשה במעט הדם היהודי שזרם בעורקיו – והוסיף לעסוק באמנות גם אחרי המלחמה, מדיניות ההחרמה והביזה הנאצית וכן המסחר באמנות באותן שנים. התערוכה שנפתחה במוזיאון ישראל בשנת 2019 היא תוצאה של מחקר בינלאומי שנועד להתחקות אחר מוצאות היצירות, להבין את המסלול המפותל שעברו יצירות אמנות תחת המשטר הנאצי ולהשיב יצירות לבעליהן החוקיים. בספר תמונות נבחרות גדולות של יצירות מן האוסף וכן מוצאות היצירות (provenance), כפי שהן עולות מהמחקר שנעשה על האוסף מאז שנת 2014.